האורות האדומים הגדולים מהבהבים בלי הרף, זעקות הסירנה מחרישות אוזניים, אבל אנחנו? עיניים לנו ולא נראה, אוזניים לנו ולא נשמע; מקילים ראש, מתנהלים על מי מנוחות, אומרים “יהיה בסדר” וטומנים את ראשנו בחול אל מול הסכנה. לא רק שהניסוי נכשל, כפי שטען ח"כ ניר אורבך על שיתוף הפעולה עם רע"ם, אלא שלמרבה הצער הוא נועד לכישלון ואינו יכול להצליח לעולם, כל עוד קיימת אנומליה בסיסית וחריפה במדינת ישראל, כל עוד חלק נכבד מערביי ישראל ומהנהגתם אינו מכיר בישראל כמדינת הלאום היהודי.
בעולם מתוקן אפשר להניח שמרביתנו נשמח לקדם שוויון זכויות אזרחי מלא למיעוט הערבי בישראל, תוך מתן כבוד הדדי והיכולת להתווכח על כל נושא אפשרי ובלבד שלא לערער על עצם קיומה של המדינה. חשוב לומר כי לממשלה הנוכחית היו הישגים, אך בנושא ערביי ישראל לא היה לה סיכוי לגשר על הפער.
ב־2007 כינס ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט דיון סגור עם השב”כ בעקבות עליית מגמת החתרנות בקרב ערביי ישראל. על סדר היום עמדו בעיקר ארבעת מסמכי החזון שניסחה ההנהגה הערבית בישראל. השב”כ טען כי יש לסכל פעילות מסוג כזה, גם אם היא מתבצעת בכלים דמוקרטיים, בשם עקרון הדמוקרטיה המתגוננת ומכוח חוק השב"כ.
העיון במסמכים האלה פשוט מבהיל. ההנהגה הערבית שוללת בהם את הזהות הערבית הישראלית ומכריזה: כולנו פלסטינים, אנחנו בעלי הארץ המקוריים, והציונות היא תנועה גזענית וקולוניאליסטית המפעילה משטר אפרטהייד.
תחת הכותרת המצחיקה כי הם שואפים לפיוס בין העם היהודי־ישראלי ובין העם הערבי־פלסטיני הם משרטטים את הפתרון שלהם: הכרה בזכות השיבה וביטול חוק השבות, הקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון נקייה מיהודים והפיכתה של ישראל ממדינת הלאום היהודי למדינה דו־לאומית עם המנון ודגל משותפים, הטלת וטו על החלטות לאומיות, ובקיצור מתכון מגובש לחיסולה של ישראל כמדינת הלאום היהודי.
על המסמכים המטרידים האלה חתומים אישי ציבור ערבים וחברי כנסת מבל”ד וחד”ש, בהם איימן עודה וח”כ לשעבר חנין זועבי, ההיא מהמרמרה, זוכרים? מי שריכזה את העבודה עליהם היא אחת ג’ידא רינאוי זועבי, כן אותה חברת כנסת “מתונה” ממרצ שעושה כעת צחוק מהקואליציה. לא מפתיע שהגישה כעת תביעות הזויות בעניין איקרית ובירעם.
ועוד לא דיברנו על הזדהותם של חברי כנסת ערבים רבים עם האויב כמו חמאס וחיזבאללה, על חיבוקי המחבלים, על הנפת דגלי אויב באוניברסיטאות ועל פרעות לוד. היכן האכיפה של סעיף 7 א’ בחוק יסוד: הכנסת שבו נאמר מפורשות כי לא ישב בכנסת מי שדוגל ב”שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית"? היכן נשמע עוד כדבר הזה שחברי פרלמנט, כמו גם הנהגת הציבור הערבי, יקראו למעשה לחיסול ישראל כמדינת הלאום היהודי?
צלצולי ההתרעה מאירועי "שומר החומות" עדיין מהדהדים בחיינו, אך למרבה הצער אנחנו שרויים בתרדמת ולוקים בעיוורון מסוכן. כל עוד לא יתנערו הערבים מהכפירה בישראל, עלינו לפעול כדמוקרטיה מתגוננת שתילחם עד כלות על קיומה של מדינת הלאום היהודית היחידה בעולם.